איך אני אסביר הכי טוב את האהבה לספורט? אחרי ריצה לילית או שחייה בבריכה קפואה מלאה בכלור- זה כמו לקום בבוקר ליום סגרירי כזה. בימים אלה אני לצערי קצת כבולה ולא יכולה להשלים את המסלול ריצה שאליו אני רגילה- 10 ק"מ ארבע או חמש פעמים בשבוע... ירדתי ל-7...
כל ילד והתחביב שלו. את אלה צריך לשלוח למוסד...
כבר כזאטוטה הייתי מפזזת שחייה ריקוד גלגיליות. רק המחשבה על האדרנלין מקפיצה ומרקידה את הבהונות שלי. בינתיים אוכל רק לפנטז על זה. נתפס לי איזה שריר כבר איזה שבוע ורק כשחשבתי שהוא השתחרר, הוא לא. בינתיים אני שומעת אותו צוחק. לפחות זה מצחיק אחד מאיתנו.
איזה באסה להיות ספורטאי לא פוטוגני.
בהתחלה אמא בכלל שכחה לשאול מה פשר הכאב אבל הרגשות המזרח אירופאים עלו על גדותיהם- "כל הריצות המטורפות האלה, תנוחי קצת וכשתחלימי, תרוצי שני קילומטר ולאט לאט תעלי". לצערי, סבלנות היא תכונה שפשוט לא קיימת אצלי, בכלל ואני ממש מתאפקת לא להזעיף מבטים לעבר השריר המצחקק. יחי בן גיי.
מהאתר של דורימני.
הנמתחים-
שיריון ותחמושת: מותגי ספורט וריצה שעושים חור בכיס (יותר נכון כוורת), לא סופגים זיעה, לא מסריחים, לא מתווכחים, ולא מדברים עם אוכל בפה, יודעי שפות ועם דוקטורט בביופיזיקה.
נושאי השיחה: תזונה, הישגים ספורטיביים, הדולר, הו הדולר! והדאו גונז, והנאסדא"ק. בינינו, אלו שמות קוד לפיש אנד צ'יפס, מוזס ומקס ברנר. ככה זה כשחוזרים הביתה לטופו ונבטי אלפלפא...
קילומטרז': מהאוטו לפארק וחזרה.
הצועדים לייט-
שיריון ותחמושת: מותגי ספורט שוברי בנק/פיג'מה וסנדלי שורש
נושאי שיחה: השובניסטית שבי מראה את פרצופה המכוער, הן לרוב נשים ולרוב הן צועדות יחד, אז בישולים קניות וילדים. זוהי תיאוריה מוכחת ועצובה מאוד, ציפיתי לנושאי שיחה עשירים יותר כמו תורת המיתרים ואומנות ימי הביניים. חבל.
קילומטרז': תלוי בכמות הפטפטת...
צועדים-
שיריון ותחמושת: האמת, פחות ממותגים, לייק!
נושאי שיחה: אין יותר מדי כיוון שהם מתרכזים בהליכה. Rock on!
קילומטראז': לא יצא לי למנות, אבל נראה לי שיפה להם!
רצים לייט-
שיריון ותחמושת: טראק שורטס, חולצות גזורות...
נושאי שיחה: עסוקים בלנשום...
קילומטראז': בדרך כלל הם מקפידים על ה-4 מקסימום שזה יפה! לעיתים הם כאלו שפשוט התחשק להם אז הם יוצאו מהבית עם בוקסר לבן וגופיה לבנה. ואז הם נראים כמו הבחורים האלה:
מהתפוז המכאני.
מכאן והלאה, כמות המותגים יורדת, הרצים למיניהם נהנים יותר בחולצות סוף מסלול וטרנינג, אכן מסריח בסיום האימון אבל נוסאטלגי.
עלי לציין שיש קבוצות נוספות שמעלות את חמתי. כמו אלו שרצים עד שעוקפים אותי ועושים הפסקה. רצות שמנסות לעקוף אותי ומתייאשות אחרי שלוש דקות, אנשים שהולכים נגד כיוון המסלול (מה נסגר אתכם?) ואנשים שהולכים בהמוניהם ולא מאפשרים לאצנים את הקיפוץ הנינוח ומאלצים אותנו לסטות לכיוון הדשא. ממש לא מתחשב.
סורי על ההצפה במודעות של נייקי ואדידס. זה הdream job שלי לעבוד במחלקת הפרסום אצלם.
עד כאן תלונות וביקורת על העולם להיום.
תותים פוראבר
~Toot
you didn't make a group for you and people similar to you:"the ones that don't quit"
ReplyDeletearmor and artillery : any shirt they can grab, running shoes that nearly burn a hole in your pocket - go ebay.
KM: they start with four and just stack the KM like pancakes (pancakes are very good for the diet) up as much as possible.
favorite discussion topics : music ( preferably rock, some cool oldies and other artists you never hard of). how they saved the world just this morning, funny and weird dreams, and what do the light walking groups keep yapping about?
P.S: you forgot to mention 3 topics for the "light walking" group: how they prefer their chicken soup, 20 ways to arrange your sock drawer and how to fold a shirt so it will stay straight.god i got bored and tired just from writing about that group.
love + hugs
the kyke