חלומות ב-HD

אני רואה לעיתים קרובות כמה החלומות שלי משקפים את הביפנוכו של המוח שלי. בכמה מילים: הסט נע בין פלטה אינסופית של צבעים פסיכודליים מתפרצים או לחילופין אפלולי וגותי ויקטוריאניים סטייל

לא מקטוריאניים- ויקטוריאניים... 
הכוונה לאיורים הבאים

מתוך איורים לסיפוריו של הפסיכי הנוכחי אדגר אלאן פו על ידי הארי קלארק

לפני מספר לילות פקדה אותי עלילה המשלבת חלום בתוך חלום... לא בהשראת 'אינספשן', כי די התאכזבתי מהסרט...

בחלום הפנימי חלמתי על גשר עקום ואפור מבטון ועל ילדה עם רעמת נוצות שחייה מתחתיו באפלוליות... האמת זה קצת מזכיר לי שיר של הרכב הצ'לניות Rasputina- Salin the Salt Lake Queen...

מי שלא מכיר מוזמן להאזין בעת קריאת הנונסנס הזה שאני כותבת..

מסתבר שבחלום לילדה קראו קלארה ולא סלין ושהתעוררתי  הארנב סיפר לי שמלמלתי על'הנוצות של קלארה' וה'גשר העקום'. קטע...

החלום אליו התעוררתי לא היה פחות סוריאליסטי ואף קיבל תפניות נוסח אדגר אלאן פו על אופיום. כשהבטתי מבעד לחלון נוכחתי לגלות נוף כאוטי- אפוטליפטי... את הקרקע מכסה לאבה מפעפעת שזורמת מפלגים למפלים אימתניים ורותחים לנהרות גועשים. מעל התופת הזו האנושות למטרות התניידות וכאלה בנתה גשרים. תראו לאן האבולוציה הובילה אותנו. כל העולם גשרים אפורים ממלט ובטון בגלל הלבה המבעבעת שכיסתה את הקרקע וזורמת לה כמו איזה אמזונס או הדנובה רק פחות אימפרסיוניסטי.
מה אובמה היה עושה???

"מישהו קרא לי?"

לאן הגענו????

כשיצאתי מהחדר בחלום ה'חיצוני' (שדומה מאוד מאוד לחדר בבית הורי) היציאה ממנו היא לסוג של מגרש חניה אפל וחשוך. מסתבר שזה הבניין שאני חיה בו!!! הייתי מצפה שבחלומות אוכל להגשים את הפנטזיה של לגור עם פאלקור בממלכת פנטזיה. אבל לאאאאאא... גם השכנים היו לא משהו והם רבו על מזרון שהיה זרוק שם. אבל מצד שני גם השכנים שלי בריל לייף הם לא משהו. מנהלים שיחות בנביחות עם הפינצ'ר שלהם...

פאלקור. פשששווווווששששש!!


קיצר. חלום על החיים האפוקליפטיים על מגרש בטון על גשר שתחתיו זורמת לאבה רותחת.

ג'יז, כמו דאנטה בתופת מוקף בנפשות חוטאות. כיפי.

גם סאדיסט גם יצירתי וגם איטלקי. ברלוסקוני, מאחוריך.





יש לי עוד שני חלומות שכלואים בזיכרון משבוע שעבר... בעצם שלושה... אבל עבור בני תמותה זה עשוי מאוד מבהיל ולא בא לי שאנשים יבלעו את הלשון אחרי שהם קוראים את הבלוג.

תותים פוראבר
~Toot

בונז'ורנו

אם להיות כנה, אני אכן מציירת ציור ליום לפחות. אך לצערי המחסור במצלמה נורמאלית מוציא לי את הטורנדו מהחצאית. אז אני אאלץ למצוא פתרון שמספק את הדעת. כמו לרכוש אייפון, אבל קודם למצוא עבודה שהיא לא מלצרות/מוכרת/שירות לקוחות/זנות וקודם לסיים את תקופת המבחנים. סקרה בלו. מבייס. מקווה לא לאבד את דעתי בדרך ולהגיע למצב הזה:

(Shirley Temple loosing it, or showing it off either way you choose, via ffffound!)

אני רוצה לשתף אתכם בחוויה הכיפית היומית שלי מלבד אומנות: ספורט. כל סוג שהוא גם רדיפה אחרי תרנגולי הודו תופס.

בריצות היומיות שלי נראה שהשכל שלי פשוט מתעופף לו ושירים שלא שמעתי שנים צפים להם על התודעה. אתמול היה לי את בופאלו סולג'ה של בוב יקירנו, והיום היה לי את suzanne vega tom's diner... אז הרי:

כמו כן חלמתי שאבא שלי מנגן את Nymphatemine של Cradke of Filth על אקורדיון. לשמע הסיפור הזה הוא רק אמר שזה מוצא חן בעיניו מאוד... יש מטאליסט קטן שמתחבא בכל אחד...

(המטאליסט הקטן והחמוד. אציין שאבא שלי קצת יותר סינטרה שיק, לכן ריספקט via Threadless)

עד שאמצא תחליף לטמאגוצ'י הסלולרי- הרי צירים שלי מתקופות קודמות. ןגם עד שאני ארגיש נוח לחשוף את עצמי בפני זרים גמורים

שני ציורים שהוצגו במלון 'מצפה הימים' שנה שעברה... הם היו שם איזה שבועיים עד שנמכרו.

והרי קלוזאפ: שני החבובים הללו היו חלק מסדרה בשם 'Mirror mirror', נסו לנחש מדוע ולמה. אם אתם מתקשים, אנא פנו למנתח המוח הקרוב לביתכם.

אנד דיס איז, קלוז אפ נאמבר טו^_^

ביאצ'ס, היה נחמד אל דאגה מצאתי דרך יצירתית למימון האייפון אליו אני משתוקקת: תרגום מאמרים (כל השנים של בהייה בCartoon Network וקריאה אובססיבית של הארי פוטר באנגלית לבסוף השתלמו! כדי שלא תחשבו שאני סופר שטחית; גם קראתי אדגר אלן פו, אבל בעצם לא כזה איכפת לי מה אתם חושבים=^_^=סורי).

בברכת תותים פוראבר

~Toot